נאוטק קבוצת קורדן בע"מ נ' באופן טבעי בע"מ

החלטה

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת חנה לפיו הראל) מיום 25.9.11, לפיה דחתה בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (אלכס אחטר) מיום 11.10.10 שלא לבטל עיקול שהוטל על נכסי המבקשת לגביית חובות של חייבת אחרת. המשיבה מתנגדת לבקשה.

המבקשת מודעת היטב לעובדה שמדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, אך טוענת כי ענינה של בקשה זו חורג מהסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים ונסיבותיו המיוחדות, ולכן יש לדון בו אף לפי הלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה ) בע"מ, פ"ד לו (3) 123. המשיבה טוענת שהסכסוך קונקרטי לחלוטין.

בקשת המבקשת הוגשה גם בטענה שכשם שבוטל העיקול על נכסי בעלי המניות שלה בהעדר המצאה, יש לבטל את העיקול על נכסיה בהעדר אותה המצאה. מלבד העובדה שהמצאה לבעלי המניות אינה אותה המצאה כהמצאה לחברה, אין ספק, שטענה ו היא טענה הקשורה ושלובה בתוך המקרה הקונקרטי, ואין בה כל חשיבות החורגת ממקרה זה. על כן, דין הבקשה בטענה זו, בגלגול שלישי, להידחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שגם הטענה העיקרית של המבקשת, לפיה יש לתת לה רשות ערעור שכן לא ניתן להשאיר על מכונו עיקול זמני שניתן עד להכרעה בשאלת הרמת המסך, כאשר הבקשה להרמת מסך נמחקה, להידחות מן הטעם שאין לדון בו בגלגול שלישי. כעולה מהמסמכים שבתיק, הוגשו בעת ובעונה אחת שתי בקשות. האחת, בקשה להרמת מסך במובן של צירוף המבקשת כחייבת בתיק ההוצאה לפועל. השניה, בקשה להטלת עיקול בטרם המצאת אזהרה, על מנת למנוע הברחת נכסים עד להכרעה בבקשה להרמת מסך. רשם ההוצאה לפועל נעתר לבקשה להטלת העיקול טרם המצאת אזהרה ביום 3.10.10.

ביום 10.10.10 הגישה המבקשת בקשה לביטול העיקולים, בטענה של העדר סמכות, ובקשה לדחייה על הסף של בקשת המשיבה להרמת מסך. הבקשה לביטול העיקולים נדחתה ביום 11.10.10, בין היתר משום שטרם הוכרעה הבקשה להרמת מסך. החלטה זו של רשם ההוצאה לפועל היתה נכונה, בהסתמך על כך שהבקשה להרמת מסך לא הוכרעה עד אותו שלב.

בבקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת ביום 28.10.10, טענה נגד החלטת רשם ההוצאה לפועל, שניתנה כאמור שעה שטרם הוכרעה הבקשה הרמת מסך. ביום 10.11.10 ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל, שדחה את הבקשה להרמת מסך באופן של צירוף חייבים נוספים בתיק ההוצאה לפועל, מכיוון שאין לרשם ההוצאה לפועל סמכות לכך, להבדיל מסמכותו לפעול בהוצאה לפועל כלפי נכסים שהוברחו תוך הנחה של הרמת מסך.

מכאן ואילך היה אפשר להמשיך בניהול הליכי בקשת הערעור בפני בית משפט השלום, העוסקים רק בשאלה האם צדק רשם הוצאה לפועל בהחלטתו לדחות את הבקשה לביטול העיקול מאחר שטרם הוכרעה עד אז הבקשה להרמת מסך. אם היו עוסקים בשאלה זו, היה צריך לדחות את הבקשה לרשות ערעור מן הטעם שהרשם צדק בהחלטתו, כפי שנאמר לעיל. אפשרות אחרת, היא להחליט מחדש בשאלת העיקול, לאור דחיית הבקשה והנימוקים שבהם נדחתה.

בית משפט השלום לא דן בהחלטתו כלל בשאלה מה צריך לעשות עכשיו לאחר שהבקשה להרמת מסך בדרך של צירוף חייבים נדחתה. הוא דן רק בשאלה אם החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 11.10.10 היתה נכונה לשעתה, ובצדק קבע שלא נפלה בה שגגה או טעות.

אילו היתה נדונה מחדש שאלת העיקול, לאור דחיית הבקשה, הרי כפי שקבע בצדק רשם ההוצאה לפועל בדחותו את הבקשה להרמת מסך בדרך של צירוף חייבים, לרשם ההוצאה לפועל נתונה סמכות לפעול, גם בדרך של עיקול כלפי נכסים של צד שלישי, במקרים שבהם שוכנע שקיימת זהות בין חברות, וקיים חשש שהקמת החברה האחרת נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך החברה החייבת (רע"א 510/00 ח. רשף קבלנים נ' ענבר). כלומר, בשלב זה שלאחר דחיית הבקשה להרמת מסך על ידי צירוף המבקשת כחייבת, יש סמכות לפעול כנגד נכסיה של המבקשת על בסיס ראיות מספיקות לכך שמדובר בהברחת נכסים ופעילות. העובדה שהבקשה המקורית היתה לעקל כסעד זמני עד להכרעה בשאלת הרמת מסך בדרך של צירוף חייבים, אינה מוציאה את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכוש המבקשת בלי לצרפה כחייבת על בסיס ראיות להרמת מסך, הברחת נכסים או פעילות.

מכאן, שהשאלה שעומדת לדיון בבקשת רשות ערעור זו אינה כפי שמציגה זאת המבקשת – האם ניתן להשאיר על מכונו עיקול זמני שניתן עד להכרעה בבקשה להרמת מסך כאשר בקשה להרמת מסך נדחתה, אלא השאלות שיש לדון בהן הן: האם מוסמך רשם ההוצאה לפועל להורות על עיקול אצל המבקשת מנימוקים של הרמת מסך, הברחת נכסים ופעילות, כאשר הבקשה המקורית שהיתה בפניו היא לעיקול זמני עד לצירוף המבקשת כחייבת, והאם ראוי שידון בכך רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט הדן בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה קודם לדחיית הבקשה להרמת מסך. על פני הדברים, ראוי שידון בכך רשם ההוצאה לפועל, והוא מוסמך לדון, גם אם הבקשה המקורית לא היתה כזו. על פני הדברים, לרשם ההוצאה לפועל סמכות לנקוט את ההליך המתאים, ולאו דווקא זה שהתבקש על ידי הזוכה, במיוחד, כאשר הוא יודע שבין הצדדים מתנהל הליך אחר שבו יקבעו העובדות באשר להרמת המסך. לא אקבע מסמרות בענין זה, משום ששאלות אלו נובעות מתוך הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים, ואינן מצדיקות דיון בגלגול שלישי.

לפיכך, הן משום שהחלטת בית משפט השלום, בנושאים שבהם דן, מוצדקת לגופה, והן משום שהשאלות אינן חורגות מהסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 5,800 ₪. המזכירות תעביר למשיבה סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למבקשת.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ב, 25 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: